עטלפים אוכלי פירות מהווים חלק מהטבע העירוני וקיומם בתחומי יישוב הינה עובדה מוגמרת. לא כל העטלפים בתחומי יישוב הינם אוכלי פירות, חלקם הינם עטלפים אוכלי חרקים. עטלפי החרקים הינם חיות בסכנת הכחדה וקיומם בסביבתנו חשוב ביותר כיוון שהם מהווים מדביר ביולוגי חשוב למזיקים כגון יתושים ויבחושים.
בעוד שקיים פחד אנושי מן העטלפים, המבוסס רובו ככולו ממיתוסים (כגון: דרקולה) , חשוב לציין כי אין כל נזק הנגרם מעטלפים המתעופפים בלילה אלא אך ורק מהפרשותיהם של עטלפי פירות. עטלפי פירות נמשכים מאוד לפירות עסיסיים ומרכיבים של עצים מסוימים כגון תמרים, אזדרכת, פיקוס וכדומה.
בהתאם להנחיות משרד הגנת הסביבה, מחויבת העירייה בטיפול בצמצום מפגע הנגרם מהפרשות עטלפי פירות ולדאוג לגיזום עצים בעלי פירות מבשילים במרחב הציבורי ולפעול לתכנון מושכל של העצים בגינות הציבוריות.
קיימות אפשרויות רבות להרחקת עטלפי הפירות: שימוש ברשתות, אורות סנוור ומכשירי הרחקה על קוליים המופעלים על ידי מרחיקי עטלפים מקצועיים. יש צורך בתחזוקה עקבית לאמצעים אלה עקב הסתגלות העטלפים.
תלונה בנושא מפגע הפרשות עטלפי הפירות בגינות הציבוריות- לפנות למוקד העירוני - 106 , התלונה תיבדק על ידי השירות הוטרינרי ובמידת הצורך תועבר לטיפול מחלקת הגינון. אחריות העירייה בנושא זה, הינה בטיפול בעצי הפרי המצויים במרחב הציבורי בלבד.
מכיוון שישנם עצי פרי רבים בשטחים הפרטיים ובגינות התושבים, ומכיוון שקיום עטלפים במרחב העירוני הינה עובדה קיימת, באחריות התושבים לגזום את עצי הפרי שלהם או לכסותם ברשת.
חשוב לציין כי לא נמצא ברחבי העולם כי עטלפי פירות ואו עטלפים בכלל מהווים חית מאגר להעברת מחלת הקורונה. קיימת תיאוריה שעטלפים מהווים את מקור הווירוס שעבר מוטציה ועבר לבני אדם. אין חשש במישור זה לבני אדם. בנוסף לא ידוע בישראל כי עטלפים מהווים מאגר למחלת הכלבת