אתר אבן העזר נמצא בגבעה המזרחית בסמוך לבית העלמין בראש העין (נ"צ 1680, 1466) ואין לבלבל אותו עם תל אפק - מבצר אנטיפטרוס, העיר הקדומה והגדולה השוכנת בסמוך למעיינות הירקון, מערבית לראש העין.
החפירות במקום נוהלו בין השנים 1978-1976 כחלק מסקר ארכיאולוגי באזור כולו וכהכנה לקראת היישוב העירוני שעתיד היה לקום באזור. הממצאים מעידים כי המקום היה על יישוב התנחלות ישראלי, כנראה אחת ממשפחות שבט אפרים או מנשה. בתקופה מאוחרת יותר היווה המקום את גבול ההתיישבות הישראלית בהר.
באתר נתגלו שלוש שכבות ארכיאולוגיות החל מהמאה ה-12 וה-13 לפני הספירה. בשכבה זו השרידים מועטים. השכבה השנייה, שהיא העיקרית והחשובה, מעידה על יישוב ישראלי מתקופת השופטים (סביב 1150 לפני הספירה), עם מבנה מרכזי וייחודי לבנייה הישראלית בתקופה, מה שקרוי "בית ארבעת המרחבים". בשטח שבין הבניין העיקרי, הוא בית ארבעת המרחבים ומבנים אחרים בהיקף הגבעה, נתגלו עשרות בורות ממגורה, שנועדו ככל הנראה לאיסום גרעיני תבואה. בתוך אחת הממגורות הללו (ממגורה 506) נתגלה האוסטרקון החשוב (ראה הסבר מפורט בהמשך) על ידי נער צעיר, שהיה מתנדב במשלחת החפירה של אוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן. החפירות במקום נוהלו ע"י ד"ר ישראל פינקלשטיין, ונערכו בין השנים 1976 - 1978.
במקרא
בספר שמואל אי, פרק די פסוק אי, נזכר כי בצאת ישראל לקראת פלשתים החונים באפק, הם חנו על אבן העזר ומשם נלקח ארון האלוהים לאשדוד לאחר מפלת בני ישראל על ידי הפלשתים. אם אכן השם אבן העזר מהווה שם של יישוב בתקופה האמורה ולא ציון גיאוגרפי כללי, הרי שהאתר הישראלי בעזבת צ’רטה, גבעת הסלעים, הוא המתאים ביותר לזיהוי ההיסטורי-גיאוגרפי הנזכר במקרא. האתר הארכיאולוגי בגבעת הסלעים הוא, אפוא, אתר ישראלי ברור.
ידיעותינו המדעיות בנושא האלפבית הולכות וגדלות עם גילוי כתובות ותעודות קדומות.
האוסטריקון
הכתובת שנמצאה באתר אבן העזר, האוסטרקון, מהווה עדות נוספת ומרכזית בחקר נושא האלפבית העתיק. כיום נראים הדברים טבעיים ומובנים מאליהם, אולם יש לזכור, שקודם למהפכת האלפבית כתבו וקראו רק קומץ קטן של אנשים. הסופרים שנחשבו לחוג קטן וסגור שמרו בקנאות על סודות מקצועם, אולם גם כך היו הכתיבה והקריאה מלאכות קשות משום שפע הסימנים שחובה היה לזוכרם, ושלעתים הגיעו לכמה מאות. האלפבית, שאנו קוראים וכותבים כיום בעברית, באנגלית ושאר השפות הבינלאומיות, מקורה באלפבית קדומה שנולדה ממש כאן במרחבי ארץ ישראל. האפשרות להתבטא בכתב, עם מספר מצומצם של אותיות, גרמה למהפכה של ממש בעולם כולו.
הכתובת מוכרת וידועה יותר בשמה המדעי "האוסטרקון מעזבת צ’רטה". אוסטרקון ביוונית: שבר חרס של כלים עתיקים שעליו חרותות אותיות.
תיאור הכתובת
על החרס חרוטות חמש שורות של אותיות בכתב האלפביתי הקדום ביותר (הכתב הפרוטו כנעני). באוסטרקון יש יותר משמונים אותיות. בשורה התחתונה ביותר מופיעות אותיות האלפבית כסדרן, משמאל לימין. זו עדות נוספת לחוסר הגיבוש בכיוון הכתיבה, המוכרת לנו מעדויות נוספות על כתיבה בכיוונים לא אחידים, שמאל - ימין, ימין - שמאל וגם בצורה אנכית, האות פ’ מקדימה את האות ע’ בדומה לעדויות אפיגרפיות נוספות, והאות מ’ חסרה.
הימצאותה של כתובת האלפבית הקדומה מעידה גם על ידיעת קרוא וכתוב בקרב בני ישראל.
האתר שוחזר ונוקה ושלטי הסבר הוצבו במקום.